קחי רגע ותחשבי על המאכל שאת הכי אוהבת בעולם. אבל הכי הכי בעולם.
כזה שאם היו מוציאים אותך היום להורג, והיו באים ושואלים אותך מה תרצי לאכול לארוחה האחרונה אז היית בוחרת בזה. כן, כזה מאכל אהוב.
נגיד אצלי זה, רגע אני בעצם לא רוצה להגיד לך כדי לא להשפיע עליך.
אז מה המאכל שלך? כן, קחי רגע, תחשבי.
פיצה??? מכל הדברים בעולם פיצה?! קחי תחשבי עוד רגע. אני אומר לך הוצאה להורג אז איזה פיצה בראש שלך?
זה לא ערב רגיל שאת עייפה ולא בא לך לבשל.
כן כל דבר.
טוּרְנֶדוֺ מה? טוּרְנֶדוֺ רוֹסִינִי? מה זה?
צרפתי? עם כבד מעל? את האמת נשמע באמת טעים ממש. אוקיי אז כן כזה. טוּרְנֶדוֺ רוֹסִינִי. איזה שם זה י'אללה. אוקיי, אז עכשיו תעצמי רגע עיניים ודמייני את הדבר שאת הכי אוהבת לאכול.
טוּרְנֶדוֺ רוֹסִינִי.
איך אמרת שעושים את זה?
בשכבות?
אוקיי, אז דמייני שמביאים לך את השף שהוא המומחה העולמי למנה הזאת, כזה שעולים אליו לרגל כדי לטעום אותה. דמייני איך הוא מטגן את הפילה במחבת עם חמאה, ואז מניח בעדינות על טוסט, ומעל לפילה הוא שם פרוסה יפה של כבד אווז ומעל לכל הוא מוזג בעדינות רוטב עם כמהין. אמרתי בסדר הנכון? ורגע, כמהין זה הפטריות האלה? שהכלבים מריחים באדמה? אוקיי, את מצליחה לדמיין את זה? את יכולה להרגיש איך כבר בא לך לתת ביס בדבר הזה?
יפה. תישארי רגע עם האימאג' הזה בראש, ועכשיו תחשבי שלוקחים את הסכין הכי חדה בעולם, אבל הכי הכי חדה, כזו של השפים היפנים האלה מהפרסומות שקופצות בפייסבוק, האטורי האנזו סטייל, ועם הסכין הזאת חותכים פרוסה דקיקה דקיקה ברוחב של מילימטר בודד מהפרופיל של הטוּרְנֶדוֺ רוֹסִינִי. מלמעלה למטה. פרוסה של מילימטר בודד מכל המנה המופלאה הזאת שמכילה גם טוסט, גם פילה, גם חמאה, גם כבד אווז וגם כמהין.
הכל במילימטר בודד.
פתאום המנה הכי מדהימה בעולם, שרק רצית לטרוף, הופכת למשהו קטנטן כל כך שאפילו בלוטות הטעם שלך לא מצליחות לזהות כי הטעמים כל כך מזעריים ולא משמעותיים.
את שמה בעדינות את המילימטר הבודד הזה על כפית ומכניסה לפה אבל אין אפילו מה ללעוס. זה כמעט כמו לטעום אוויר. זה כמו לטעום כלום. ועוד אחרי כל הבילד אפ של השף הפלצן הזה שהטריף אותך עם הריחות והמניירות וכל ההצגה הזאת ואז פתאום האכזבה הגדולה-זעירה הזאת.
עכשיו את מבינה אותי? את רואה את הקשר?
במקום אינסוף של אהבה הם רוצים להגביל אותי למילימטר של אהבה. זה לא הגיוני! זה לקרוע בבשר החי! עשר שנים היינו בלתי נפרדים ועכשיו פתאום לבוא ולחתוך בצורה כזאת קיצונית? זה לא הגיוני אני אומר לך! זה לא הגיוני בשבילו ולא הגיוני בשבילי! בטח שזה קשור! חותכים את הזמן שלנו יחד!
מה כבר נספיק בכמה שעות אחר הצהריים? ויש עוד חצי שעה הלוך וחצי שעה חזור מהחור שהיא סחבה אותו.
טוב עזבי, עשית אותי רעב עכשיו.
כן, הוא נרדם לא מזמן בסלון. לא, אני לא מעביר אותו בינתיים. אני אוהב לשכב לידו ולקרוא ספר. לשמוע את הנשימות העדינות שלו. זה הדבר שהכי מרגיע אותי בעולם. כן אני אתרכז בזה עכשיו. את צודקת. נדבר מחר. תודה. גם את נהיית רעבה? מצחיק. טוב, לילה טוב מותק. נשיקות.