רותי חיפשה את הארנק הישן שלה במגירה, היא זכרה שהניחה אותו שם.
הארנק הנוכחי החזיק כמעט שנתיים שזה ממש לא רע בשביל הכמה שקלים ששילמה.
הארנק הישן היה שם ישר כשפתחה את המגירה,
מונח על אותה שקית מכתבים שכל פעם היא אומרת שתפתח ותמיד דוחה לפעם אחרת.
זה יהיה מקסים לקרוא עם נגה, הבת הקטנה שלה, את המכתבים והפתקים הקטנים שלה ושל ארי אבל היא רצתה לחכות שנגה קצת תגדל.
בטח שתיהן תתרגשנה לקרוא את האהבה של אמא ואבא שלה.
היא החליטה לפתוח את השקית ולקרוא רק פתק אחד בשביל חיוך קטן.
"רותי אהובה שלי,
אני מבקש אלף סליחות,
אני רוצה לחזור בערב הביתה ושנדבר,
שום דבר לא יפריד בינינו,
את האהבה שלי ואני הבנתי את זה,
אבוא באזור שבע,
ארי"
רותי החזירה את הפתק לשקית, סגרה את המגירה והגבירה את הרדיו חזק.
///////////////////////////////////////////////////////
לנגה הייתה קופסה קטנה מתחת למיטה.
היא החליטה ביחד עם אמא שתשים שם מזכרת מכל מקום שתהיה בו בעולם.
כרגע היה שם רק צמיד יד בצבע תכלת מהחופשה בקיץ ביוון ועוד עטיפה מקומטת של סוכריית טופי.
בעוד הרבה שנים הקופסה תהיה עמוסה במזכרות ונגה תביא אותה במתנה לבת שלה, והבת שלה גם תוסיף לשם מזכרות מהטיולים שלה בעולם וגם הבת של הבת שלה וגם וגם וגם.
בינתיים נהיה כבר מאוחר, וקצת מתנדנדת לה השן הקדמית והיא כל כך רוצה שהשן כבר תיפול.
לא רק בגלל המתנה שסבתא הבטיחה שתיתן לה אלא בגלל שזה אומר שהיא באמת כבר גדולה ואז היא תוכל סוף סוף להישאר ערה כל הלילה.
אבל בינתיים באמת שנהיה מאוחר ואף שן לא נפלה בבית הזה,
יש רק את אבא שעושה כלים במטבח,
ואת אמא שמסובבת כפתורים ברדיו בסלון.
///////////////////////////////////////////////////////
ארי רוצה להיות נזיר במנזר בקיוטו ובינתיים הוא שוטף כלים בדירה שלו בפתח תקווה.
הוא מרגיש לבד.
יש לו אשה מקסימה וילדה קטנה אבל עדיין הוא מרגיש לבד.
ואיך הוא בכלל יכול לעזוב את הכל עכשיו ולעבור למנזר בקיוטו?!
הוא חישב שהוא חייב לחכות איזה 12 שנה עד שנגה תהיה כבר בצבא ואולי אז הוא יוכל לעבור למנזר, אבל עוד 12 שנה הוא יהיה כבר בן 50 שזה מרגיש לו כ"כ זקן וכ"כ רחוק, וגם אין סיכוי שהוא יהיה כ"כ הרבה זמן רחוק מנגה.
וכל בוקר בפקק המייאש והיומיומי שלו לכיוון המשרד הוא רואה מהנתיב שלו את הבניין הישן שנמצא על כביש 4.
בניין מתפורר בבני ברק, מהחלון הפתוח רואים סלון ישן עם מנורות גדולות של פלורסנט, ובאמצע הסלון יש תמונה ענקית של הבאבא סאלי או של איזה רב גדול.
למי הוא יספר שהוא ממש רוצה להיות בסלון הזה ולשתות תה עם הגברת ועם האדון שגרים שם.
הם יספרו לו קצת על החיים שלהם ועל המשפחה שלהם, ואז בסוף הוא יבקש בנימוס וקצת בביישנות להישאר לישון שם רק ללילה אחד על הספה הקטנה, ואולי כשיתעורר הוא ירגיש טוב יותר ופחות לבד.
למי הוא יכול לספר את זה מבלי שיחשבו שהוא מוזר?
אפילו לאשתו הוא לא מרגיש נוח לספר את זה.
לפעמים הוא מדמיין איך ייכנס לרחוב הזה בבני ברק, יטפס ברגל עד הקומה הרביעית וידפוק בדלת.
///////////////////////////////////////////////////////
ארי רוצה להיות נזיר במנזר בקיוטו או לפחות לבקר בדירה ההיא בבני ברק אבל בינתיים הוא עושה כלים בדירה בפתח תקווה וברדיו שוב מתנגן השיר הזה.